<h1>צרור החיים הדרך החמישי סימן א'</h1>
<h2>דף כג:</h2>
וסמוך לחשיכה כל הדברים האסורים ביום המחרת אסור מכאן ואילך, והולכין לבית הכנסת. ומנהג בכל המקומות לומר כל נדרי. ותיקן רת"ם ז"ל שיאמרו, מיום הכפורים הזה עד יום הכפורים הבא אלינו. והוא כמו, הרוצה שיהיו נדריו בטלין יעמוד (בה) בר"ה, כמו שאמרו במסכת נדרים (כ"ג, ב'). וביטול זה אינו מועיל אלא לנדרים שבינו לבין עצמו, כמדיר עצמו מאכילה ושתייה. אבל נדרים שבינו לחבירו אינו (מפסיק) [מספיק] שום דבר. והאומרים, מיום כפורים שעבר עד יום הכפורים הזה, אינו מעלה שום דבר, כי לנדרים שכבר (עברו) [עבד] לא יספיק דבר. אע"פ שיש מקום עיון, כי הקדמונים ז"ל לא [לחנם] תקנוהו באותו נוסח קודם שבא רת"ם, והענין הוא כי במסכת נזיר (כ"ג, א') נמצא כן לנזיר שעבר על נזירותו.
